משפט פלילי:

מעצרים, ייעוץ בהליכי חקירה, הימנעות מהרשעה, 
מחיקת  רישום פלילי/מרשם פלילי, סגירת  תיקים,
חנינות, נוער, ביטול הרשעה, סמים חקירות מצ"ח
ערעורים,דיני תעבורה.

תביעה אזרחית נגררת לפלילים
תביעה אזרחית נגררת היא תביעה לפיצוי כספי של נפגע עבירה בעקבות הרשעה בהליך הפלילי. סכום הפיצוי בתביעה אינו מוגבל וייקבע לפי גובה הנזק.
לוחות זמנים את התביעה הנגררת יש להגיש תוך 90 יום מרגע שפסק הדין בהליך הפלילי הפך חלוט (בלתי ניתן לערעור).
יתרונות היתרון העיקרי בהגשת תביעה במסלול זה הוא שלא יהיה צורך בהוכחת עצם ביצוע מעשה העבירה ואחריות הפוגע לביצועה, כיוון שהדבר נקבע כבר בהליך הפלילי.
סמכות התביעה הנגררת נדונה בפני אותו בית משפט שדן בתיק בהליך הפלילי ומכיר את העובדות. בצורה כזו, על התובע נותר להוכיח רק את הנזק שנגרם ואת אחריות הפוגע לנזק זה. בהתאם לכך, יפסוק בית המשפט את גובה הפיצוי.
רף הוכחה על מנת להרשיע אדם בפסק דין פלילי, נדרשת הוכחה מעבר לכל ספק סביר. בתביעה אזרחית, לעומת זאת, רף ההוכחה נמוך יותר .
התיישנות תביעות אזרחיות יכולות להיות מוגשות עד שבע שנים ממועד ביצוע העבירה. במקרים בהם מדובר בתביעה מכוח סעיף 77 לחוק בתי המשפט, שהינה תביעה נגררת לפלילים, יש להגיש את התובענה בתוך 90 יום ממועד קבלת פסק הדין החלוט. פסק דין חלוט משמעו פסק דין שלא ניתן עוד לערער עליו .
פסק דין חלוט ברגע שפסק הדין בהליך הפלילי הפך חלוט, יש להגיש את התביעה האזרחית הנגררת לאותו בית משפט ולאותו שופט או הרכב שופטים שדן בהליך הפלילי.
אישור התובענה בית המשפט אליו הוגשה התביעה צריך לאשר שהתביעה תידון כתביעה אזרחית נגררת לפלילים.
לאחר שאישר בית המשפט את התביעה, יתחיל לדון בתהליך הוכחת הנזק כיוון שאחריות הפוגע לביצוע העבירה כבר נקבעה.
תקנות סד"א סדרי הדין בתביעה אזרחית נגררת, זהים לסדרי הדין בתביעה אזרחית רגילה מבחינת הדרך בה מוכיחים את הנזק.
פיצוי לתובע יכול שיהיה מורכב הן מפיצוי על הנזק הכספי שנגרם לו, כגון הוצאות על טיפולים, הפסד השתכרות או השבת כספים שנלקחו ע"י העבריין, והן מנזק שאינו ממוני: כאב וסבל, אבדן הנאות חיים ועוד, אשר לרוב נפסק בהתאם להערכת בית המשפט, על סמך עובדות המקרה. ככל שהנזק שנגרם לתובע הינו גדול יותר – כך יגדל גם סכום הפיצוי
פיצוי באם נפסק פיצוי בהליך האזרחי והנתבע לא עמד בהוראות פסק הדין, ניתן לפנות להוצאה לפועל לשם גביית החוב. לפירוט הליך גביית פיצוי שנפסק בהליך אזרחי .
ערעור  על פסק דין שניתן בתביעה אזרחית נגררת ניתן לערער בזכות מבלי לבקש רשות לערכאה הגבוהה מזו שנתנה את פסק הדין. את הערעור ניתן להגיש תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין.
 
  
עבירה פלילית - הלבנת הון
הלבנת הון הלבנת הון הינה עשית פעולה ברכוש, לעיתים באמצעות מערכת פיננסית, במטרה להטמיע רכוש, שמקורו בהשתמטות ממס או בפעילות פלילית בתוך רכוש הנושא אופי חוקי, תוך הסוואת מקורו הבלתי חוקי של הרכוש.
חוק איסור הלבנת הון אושר על ידי הכנסת באוגוסט 2000,בעקבות חקיקת חוק איסור הלבנת הון ועל-פיו הוראותיו, הוקמה בינואר 2002, במסגרת משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון. בסוף 2004 תוקן החוק ושמה הוסב לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
בחוק איסור הלבנת הון ישנן שלוש עבירות מרכזיות ששתים מהן דנות באיסור הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון והעבירה השלישית דנה באיסור עשיית פעולה ברכוש אסור כקבוע בסעיף 4 לחוק.
הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון קובע כדלקמן :העושה פעולה ברכוש, שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירה או רכוש ששימש לביצוע העבירה או רכוש שאפשר ביצוע העבירה כאשר מטרת הפעולה הינה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, צפוי לעונש מאסר של עשר שנים או קנסות כבדים ובנוסף לאפשרות חילוט רכוש, לפי סעיף 21 לחוק הלבנת הון שדן בחילוט רכוש בהליך פלילי וסעיף 22 לחוק שדן בחילוט רכוש בהליך אזרחי.
הלבנת הון לפי סעיף 3( ב) לחוק איסור הלבנת הון קובע :
העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 לחוק שמטיל חובות על נותני שירותים פיננסיים או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9 לחוק שקובע חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון צפוי לרף ענישה זהה לאותו עונש כמצוין בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.
הלבנת הון לפי סעיף 4 דן בעשיית פעולה ברכוש אסור וקובע כדלקמן:
 מי שמבצע פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור כמפורט בתוספת השנייה דינו מאסר שבע שנים או קנס של 200,000 ש"ח נכון להיום. להלן רשימה חלקית של התוספת השנייה שמגדירה סוגי רכוש לצורך סעיף זה:חפצי אמנות, ניירות ערך, נכסי דלא ניידי, כספים לרבות המחאות נוסעים, המחאות בנקאיות ונכסים פיננסים שהם פיקדונות כספיים, חיסכון, השקעות בקופות גמל ובקופות פנסיה.יש לציין שבסעיף זה ישנה דרישה למודעות שמבצע הפעולה יהיה מודע לכך כי הרכוש הינו אסור.
 חוק איסור הלבנת הון רואה בעבירה של הלבנת הון עבירה עצמאית, תוך הכרה כי הפעולה של הלבנת תוצריה של העבירה הפלילית מהווה, כשלעצמה, פגיעה בערכיה של החברה, כך שלמעשה, העבירה של הלבנת הון מנסה לקבוע כי הפשע אינו משתלם אף מהפן הכלכלי, שכן ההשלכות של אישום בעבירה זו הם - חילוט רכוש בשווי הרכוש שהולבן.
בבנקאות - עקב מורכבות הנושא הוקמו בבנקים יחידות ליישום הציות בבנקאות. מהבנקים נדרשו דיווחים אשר מעצם מהותם הוא אוטומטי ולשם כך לא נדרש מאמץ מיוחד, די היה בפעולה של עיבוד נתונים ודיווחים הקשורים בשיקול דעת מספר רב של הפקידים. על הבנק לדווח על מקבל השרות, ללא ידיעתו על כל פעולה הנראית לו כחשודה לאור המידע המצוי ברשות התאגיד על הלקוח ובהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות סכומי הפעולה, נחזות בעיניו כבלתי רגילות או חשודות לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור.
 בעת היציאה או הכניסה לתחומי מדינת ישראל קיימת חובת דיווח על כספים על מי שנכנס ארצה עם 100,000 ₪ או יותר. יוצא דופן לעניין חוק זה הוא עולה חדש, בכניסתו הראשונה לארץ, בה הוא מורשה להכניס סכום של עד 1.25 מיליון שקלים. לצורך קביעת עצם הפרת חובת הדיווח אין צורך לקבוע כי ההפרה נעשתה תוך "כוונה" או "מטרה" או כל יסוד נפשי אחר. די בעצם הקביעה העובדתית שלא קוימה חובת הדווח לפי סעיף 9, כדי להקנות לוועדה את הסמכות לקבוע עיצום כספי‏‏.
חוק הגנת הפרטיות תוקן ולפיו ניתן לקיים מאגר מידע לפי החוק איסור הלבנת הון.פעולות חשודות של הלקוח מדווחות לרשויות ללא ידיעת הלקוח, דבר שלא מאפשר ללקוח להציג הסבר על הפעולה, ולכן הונהגו אמצעי בקרה על מנת שהדיווחים יהיו מבוססים ככל האפשר וימנע מדיווח כאשר סביר כי הפעולה תקינה. כל אחד מהבנקים מקדיש אתר הסברה לציבור בנושא חובת הציות במטרה להציג לציבור כיצד עליו לנהוג ואיך הוא עלול להיפגע.משפט פלילי- הגשת כתב אישום על ידי מדינת ישראל נגד פלוני אלמוני.

חנינת נשיא המדינה
ההליך הפלילי מוגש על ידי המאשימה  היא מדינת ישראל, באמצעות ב"כ הפרקליטות, התובע המשטרתי, או כל תובע אחר שהוסמך לכך.
במקרה של הגשת קובלנה פלילית יכול אדם פרטי להגיש כתב אישום כנגד אדם אחר, וזאת בעבירות הקבועות בחוק.
הגשת כתב האישום לנאשם פותחת את ההליך הפלילי. בו מקריא בית המשפט את כתב האישום לנאשם, בשלב ההקראה על הנאשם לתת תגובתו לאישום כפירה בכתב האישום כולו או מקצתו, הודיה בעובדות, כולן או מקצתן ניתן לבקש דחייה במתן התגובה בנסיבות מסוימות.
במידה והודה הנאשם בעובדות כתב האישום, , ירשיעו בית המשפט עוד במעמד ההקראה. לחילופין במידה ולא יודה ייקבע התיק לישיבת הוכחות שבה יובאו ראיות הצדדים ושמיעת העדויות בתיק ותחל פרשת התביעה ההגנה שלאחריה ולאחר שמיעת הסיכומים בתיק תינתן הכרעת דין שלב הטיעונים לעונש בו יינתנו ראיות לעניין העונש חוו"ד רפואיות עדויות המלצות וכיוצ"ב שלאחריהם יינתן פסק הדין הכולל את גזר הדין בתיק במידה והורשע הנאשם ונגזר דינו פסק הדין ייחשב כחלוט במידה ולא יוגש ערעור תוך 30 יום שאז ניתן להגיש תביעה אזרחית נגררת לפלילים אליה התייחסתי במאמר קודם.
כתב האישום ניתן לביטול או לתיקון בכל שלב ושלב משלבי המשפט, אך ישנה משמעות מיוחדת להקראתו, המתרחשת בשלב הקודם להבאת הראיות. בטרם הוקרא כתב האישום לנאשם, וזה מסר את עמדתו באשר לכתב, יכול התובע להודיע על תיקונו של כתב האישום, מבלי לקבל לכך רשות מבית המשפט, וכן להודיע על ביטולו של כתב האישום, מבלי שהדבר ייחשב לזיכוי, כאשר ניתן יהיה להגיש כתב אישום זה מחדש, אם ימצא התובע כי הדבר נדרש.
במידה ובוצעה הקראה, הרי שאין ביכולת התובע להודיע על תיקונו, בטרם קיבל לכך את רשות בית המשפט, אשר ישמע קודם לכן את עמדת הנאשם בעניין, ואם הודיע על ביטולו של כתב האישום, נחשב הדבר לזיכוי מוחלט, כאילו הועמד הנאשם לדין ונמצא זכאי, ואין ביד התובע להגיש כתב אישום זה מחדש.
חנינה סמכות נשיא המדינה בהתאם לסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה, לפיו:
נשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים
 על ידי הפחתתם או המרתם.
 
 
 
 
                                         תובענה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט
 פקודת בזיון בית המשפט מסדירה את סמכות בית המשפט לחייב עדים להיחקר ולהשיב על שאלות, וכן לחייב כל אדם לציית לצווי בית המשפט, לרבות צווים זמניים.
סעיף 5 לפקודת בזון בית המשפט:
"סירב עד להיחקר או להשיב על אותן שאלות שהוצגו לפניו כחוק, ולא הראה כל טעם צודק לסירובו, יכול בית-המשפט לתתו במאסר על-אתר, לתקופה שלא תעלה על חודש אחד, חוץ אם הסכים בינתיים, לפני סיום המשפט, להיחקר ולהשיב על שאלות."
פקודת בזיון בית המשפט מסמיכה את בית המשפט לכוף אדם המפר את צוויו בקנס או במאסר.  על פי רוב בית המשפט יברור תחילה את הסעד המתון יותר של חיוב בקנס.
סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט
(1)     בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה.
(2)     לא יינתן צו המטיל קנס או מאסר אלא אם כן הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או כשלא בא מעצמו, הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא ינתן נגדו צו כזה.
(3)     הטיל בית משפט מאסר לפי סעיף קטן (1), יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה.
(4)     היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יביא את ענינו של אסיר לפי סעיף קטן (1) לפני בית המשפט שהטיל עליו את המאסר, לשיקול נוסף, כשראה צורך בכך ולא פחות מאחת לששה חודשים מיום תחילת המאסר.
(5)     בשיקול הנוסף רשאי בית המשפט, לאחר שנתן לאסיר ולכל בעל דין אחר בהליך שבו הוטל המאסר הזדמנות להשמיע טענותיהם, לקיים את הצו, לשנותו, להתנותו בתנאים או לבטלו או ליתן כל הוראה אחרת שימצא לנכון.
(6)     שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין בשיקול נוסף לפי סעיף זה.
 משמעות סעיף 6  בית המשפט רשאי לכפות על אדם לציית לצו שניתן על ידו באמצעות קנס או מאסר, הפקודה לא קובעת מגבלה לעניין משך המאסר או גובה הקנס שניתן להטיל על המסרב לציית לצווי בית המשפט.
פקודת בזיון בית משפט  מצד אחד   מביטה אל העבר אי ציות הוא תנאי מוקדם ליישום הסעיף ובהיבט השני  מביטה אל העתיד סעיף 6(1) לפקודה הנ"ל מסמיך את בית המשפט להטיל קנס או מאסר כדי לאכוף ציות לצו בעתיד קודם שינקוט בסעד הקיצוני של מאסר.הליך הביזיון נחשב להליך קיצוני אשר מקובל לראות בו הליך שיורי בלבד, לאחר שכל האופציות האחרות כבר מוצו עד תום.
בית המשפט העליון קבע כי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, מעניק לבית המשפט כוח לכוף בציות לצו הן את החייב על פיו והן כל אדם שאינו חייב על-פיו, אך מעשיו או מחדליו גורמים להפרת הצו.
 ערעור על צו בעניין ביזיון בית המשפט ניתן לערעור ככל פסק דין פלילי כלומר ערעור בזכות לערכאה גבוהה יותר, לפני הרכב של 3 שופטים.
הסנקציות המופעלות על פי פקודת ביזיון בית משפט הן בדרך כלל קנס לאוצר המדינה או מאסר.
 
איומים -  הטרדה מאיימת- חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001
הוראות החיקוק -סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז 1977, אדם אשר מאיים על אדם אחר, בפגיעה כלשהי בחירותו, בגופו, בשמו הטוב, בפרנסתו או בנכסיו, עובר עבירת איומים. עבירה זו, אשר מבוצעת בכדי להקניט או להפחיד את המתלונן, עלולה לטמון בחובה שלוש שנות מאסר.
במקרים בהם מוגש כנגד אדם כתב אישום בגין איומים, חשוב להבין כי עבירה זו הינה עבירה התנהגותית לא עבירה תוצאתית.
על מנת להרשיע אדם בעבירה זו, שומה על הפרקליטות להוכיח את מודעותו של האחרון לגבי ביצועה וכמו כן את היסוד הנפשי המיוחד והוא מטרה להפחיד/להקניט.
הטרדה מאיימת היא עבירה פלילית חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, מגדיר הטרדה מאיימת: "הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".
החוק מאפשר לבית המשפט להוציא צו מניעת הטרדה מאיימת, האוסר על הפוגע:
(1) להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום.
(2) לאיים על הנפגע.
(3) לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת.
(4) ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר.
(5) להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות.
 (6) לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.
והכל בין כלפי הנפגע ובין כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.
הפרת הצו מאפשרת את מעצרו של המפר. העבירות האופייניות בהקשר זה הן:
 פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;
איומים, סחיטה באיומים והסגת גבול לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977;
 הטרדה לפי חוק הבזק, התשמ"ב-1982.
 עם זאת, גם הטרדות ואיומים מרומזים, משתמעים ועקיפים, שאינם עולים כדי עבירות פליליות, עלולים ליצור, כמכלול, הטרדה מאיימת.
מטרת החוק מופיעה גם בסעיף 1 שלו: "מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו".

משפט ופסיכיאטריה אשפוז כפוי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991
חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 מסדיר את הטיפול בחולי נפש במדינת ישראל ומעניק להם את הזכות לקבלת טיפול רפואי מצד אחד ומצד שני מדובר הלכה למעשה בשלילת חירותם של החולים.
אשפוז כפוי הוא השימוש באמצעים חוקיים, שהם חלק ממערכת החקיקה בתחום בריאות הנפש, לצורך אשפוזו של אדם במוסד לבריאות הנפש, או במחלקה פסיכיאטרית, בניגוד לרצונו.
אשפוז כפוי מוסדר בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991. על פי החוק, לא ניתן לאשפז אדם באשפוז כפוי בטרם בדיקה.
החוק מעניק לפסיכיאטר המחוזי את הסמכות להורות על בדיקתו הכפויה של אדם על ידי מתן הוראה כתובה. רק אם בעת הבדיקה נמצא כי האדם חולה במחלת נפש וכתוצאה ממחלתו הוא מסכן את עצמו או אחרים, יכול הפסיכיאטר המחוזי להורות על טיפול כפוי באותו אדם. הטיפול יכול להיעשות באשפוז בכפייה, או בטיפול מרפאתי כפוי. קריטריונים לאשפוז ,הנם, מצב  פסיכוטי/הערכת מסוכנות-ניבוי מסוכנות.
סוגי אשפוז בהסכמה אשפוז מרצון , המאושפז חותם שהוא מוכן מרצונו להתאשפז בבי"ח פסיכיאטרי או במחלקה פסיכיאטרית. אשפוז זה הוא בתוך מחלקות פתוחות בדרך כלל.
אשפוז כפוי  המאושפז קיבל צו מהפסיכיאטר המחוזי המצווה לאשפזו בכפיה. אשפוז זה הוא בניגוד לרצונו של המאושפז. הצו מורה לאשפזו בכפיה בבי"ח פסיכיאטרי במחלקות פסיכיאטריות סגורות.
הפסיכיאטר המחוזי יכול לאשפז אדם בכפייה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, ובסמכותו להאריך הוראה זו בשבעה ימים נוספים על פי בקשה מנומקת בכתב מאת הרופאים המטפלים.
לוחות זמנים-הארכת הוראת אשפוז כפוי מעבר לתקופה של 14 יום יכולה להינתן אך ורק על ידי ועדה פסיכיאטרית מחוזית הפועלת על פי החוק.
 הפסיכיאטר המחוזי יכול להורות על טיפול מרפאתי כפוי עד לתקופה של חצי שנה ולהאריכה לתקופות זהות נוספות.
 סמכות ערעור הוראות הפסיכיאטר המחוזי ניתנות לערעור בפני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית ואילו החלטות הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית ניתנות לערעור בפני שופט של בית המשפט המחוזי של אותו מחוז.
בשנת 2013 היו במדינת ישראל כ-5000 תיקים לערך מתוכם מדובר ב30% אחוז תיקים פליליים מול כ70% הליכים אזרחיים בהם נתנה הוראת אשפוז כפוי.
מקום האשפוז נקבע  בדרך כלל נקבע לפי מקום מגוריו של החולה.
זכות ייצוג וייצוג משפטי על ידי עורך דין מטעם החולה הנפש, על פי  סעיף 29 א לחוק טיפול בחולה נפש .מאפשר לייצג כל אדם נגדו ננקטים הליכי אשפוז כפוי .יכול להופיע עורך דין להופיע בפני הוועדה לזמן עדים ובני משפחה כולל אפשרות למתן חוו"ד רפואית מוסמכת על ידי פסיכיאטר  וקיים משקל לעדויות אלו המוצגות לוועדה.
 
 תעבורה נהיגה בשכרות/נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים-בדיקת דם /ינשוף
נהיגה בשכרות היא נהיגה תחת השפעת אלכוהול, החוק אוסר על נהיגה בשכרות.​אדם נחשב לשיכור במידה וריכוז האלכוהול בגופו עולה על 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם או על 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
נהגים צעירים, נהגים חדשים ונהגים מקצועיים מוגדרים שיכורים, אם בגופם יש אלכוהול בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם או על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
בפסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים הועלה הרף ל-400 מיקרוגרם בנשיפה, אולם בעקבות פסיקה נוספת הוא הורד ל-290 מיקרוגרם‏ וזה המצב כיום.
סירוב  לבדיקת שכרות, אחרי שהוסברה משמעות הסירוב,האדם יחשב כשיכור, זאת ע"פ חזקה שבחוק. יש להדגיש, כי גם אם הנבדק לא שתה כלל, אך סירב ע"פ החוק הוא שיכור.גם מי שבגופו נמצא תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן ע"פ פקודת הסמים מואשם בעבירה של נהיגה בשכרות.
קיימים מספר בדיקות לבדיקות השכרות ונהלים קבועים כדי שהתוצאה תחשב תקינה.
בדיקת דם יש שרשרת ראיות שנדרש לעמוד בה ,זוהי הדרך המדעית המדויקת ביותר לקביעת שכרות – בדיקת דם היא בדיקה מדעית אשר אין ויכוח על תוצאותיה. ריכוז האלכוהול אשר נמדד בגופו של אדם מייצג נאמנה את כמויות האלכוהול שצרך.
בדיקת הנשיפה ובכלל זה בדיקה  על ידי  הינשוף - בדיקה באמצעות הינשוף, כשמה כן היא, נעשית על ידי נשיפה ורמת האלכוהול נמדדת באותו אוויר נשוף כוללים נהלי המתנה, כיול המכשיר עצמו, דיוק בלון הגז אשר על פיו מכיילים את המכשיר, נהלי הפעלת המכשיר עצמו וכן נהלי בדיקה אשר פורסמו בהנחיות המשטרה.
אי עמידה בכללי הבדיקה כולל הפעלת המכשיר יכולה וצריכה להביא לזיכויים מאישומי שכרות.
חומר ראיות נוסף הנו התשובות הניתנות  לשאלות השוטר ישמשו לאחר מכן כחומר ראיות בתיק וגם על פי תשובות אלה תבנה המערכת ראיתית לבירור האשמה.
בדיקת המאפיינים הינה סידרה של בדיקות, ,הכוללות בדיקת יציבות. הליכה על קו ונגיעה באף.
הבדיקות הסובייקטיביות הן התרשמותו של השוטר מאופי התנהגות ולבוש של הנבדק וריח האלכוהול אם קיים כולל סימנים מפלילים ברכב עצמו.
בסעיף 39א לפקודת התעבורה נקבע עונש מינימום של שנתיים שלילת רישיון על נהיגה בשכרות, למעט בנסיבות מיוחדות. בנוסף, בית המשפט יכול להוסיף קנס ו/או מאסר לפי חומרת המקרה. הנסיבות המיוחדות יכולות להשפיע על העונש הקבוע בחוק ולהביא לעונש כבד יותר עד למאסר בפועל במקרים קיצוניים או לחילופין  לעונש קל יותר שלילה על תנאי במקרים בהם הנסיבות מקלות יותר.
 
המרת סעיף אישום במקרים מסוימים במידה ויש כשלים ראיתים בתיק ניתן להמיר  סעיף האישום מנהיגה בשכרות לסעיף מופחת של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, בו רף הענישה נמוך יותר .