דיני משפחה:

גירושין, מזונות אישה וילדים,משמורת ילדים,משמורת משותפת,הסדרי ראייה,שלום בית, הסכמי ממון, ידועים בציבור,נישואין אזרחיים ,התרת נישואין,מינוי אפוטרופוס לגוף ולנפש,צוואות וירושות,הגשת התנגדות לצוואות וירושות,ניהול עזבונות.
אלימות במשפחה-צווי הרחקה,צו עיכוב יציאה מן הארץ, פקודת מאסר ושחרור,בקשות לצווי הבאה.
חלוקת רכוש וכספים-כינוס נכסים,בקשה ליישוב סכסוך, פרוק שיתוף העברה ללא תמורה.
אימוץ ילדים ועדות ערר לאימוץ, התנגדות לאימוץ, 
חטיפת ילדים לפי אמנת האג.

סמכות בית הדין הרבני - גט
 
חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי ענייני נישואין של יהודים אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים .כאשר שני בני זוג מעוניינים לנתק את קשר הנישואין, הם יכולים לבצע זאת על ידי מתן גט תוך הסכמה ביניהם לגבי אופן פירוק השותפות, בהסכם גירושין שבעקבותיו מתן גט.
 מתן גט על מנת שבני זוג יוגדרו כגרושים, עליהם לעבור מספר פעולות טקסיות בבית הדין הרבני מתן גט, שרק לאחריהן הם יוגדרו רשמית כגרושים. על מתן גט להיעשות מתוך רצון חופשי של בני הזוג, וכל ניסיון לכפות את הפעולות עליהם עלול לגרום לפגיעה בכשרות הגט .
 גט לחומרא קיום יחסי מין עם אישה נשואה הוא אחת משלוש העברות ביהדות  של "ייהרג ואל יעבור", הילדים שיולדו מאותם יחסים, יהיו ממזרים, ולא יוכלו להתחתן עם יהודים לדורי דורות.כאשר לעתים נעשים נישואים שאין בהם ממש, נדרש בעקבותיהם גט לחומרא, כלומר גט שנועד להסיר ספק ולהבהיר באופן חד משמעי שהאישה פנויה.
 גט מעושה מי שחייב מן הדין לגרש את אשתו, ואינו רוצה לגרשה בית הדין הרבני  כופה אותו עד שיאמר "רוצה אני", ויכתוב גט וייתן לאשתו.
 גט על תנאי למניעת עגינות האישה הוא גט שכותב הבעל, ובו תנאי שרק עם קיומו נכנס הגט לתוקף. שימוש עיקרי בגט על תנאי ,התנאי להפעלת הגט הוא שהאדם יהפוך לנעדר.
  סרבנות גט הוא מצב שבו אדם נשוי מסרב לסיים את נישואיו באופן רשמי על פי ההלכה, למרות שהנישואים אינם מתממשים בפועל, ובכך הבעל מונע מאשתו או האישה מבעלה להינשא לאחר במקרה זה הבעל מחייב במזונות אשתו עד למתן הגט. ועלולים להיות נגדו סנקציות כלכליות עד כדי מאסר בפועל.

משפחה רבני כתובה פלוני התחתן עם אלמונית וחתם על  כתובה לאשתו לימים הגיש פלוני תביעת גירושין בבית הדין הרבני ונשאלת השאלה האם פלוני חייב בכתובה של אלמונית?

כתובה היא מסמך משפטי שנלווה לקידושין שתיקנו חז"ל, ובו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן למעשה הכתובה הנה חוזה התחייבות של הבעל כלפי האישה ביום הקידושין. את הכתובה תקבל האישה בעת הגירושין (במידה והבעל גרם לגירושין ובמיוחד במקרה של בגידה) או בעת פטירת הבעל . טעמם של חז"ל לכתובה היא שלא יקל בעיני הבעל לגרש את אשתו, שהרי בזמנם נהג דין התורה לפיו מותר היה לגרשה בעל כורחה. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה.
עיקר כתובה  הוא הסכום שעל הבעל לשלם לאישה כאשר הנישואין יבואו לסיומם עקב גירושין או מחמת פטירת הבעל. הסכום נקבע בגמרא למאתיים זוזים שהינו הסכום המינימאלי. הבעל מחויב לתשלום עיקר כתובה גם אם רשם בכתובה סכום נמוך יותר.
  תוספת כתובה הבעל רשאי ויכול לרשום בכתובה סכום גבוה יותר מן המינימום ותוספת זו קרויה תוספת כתובה. לא ניתן לכפות על הבעל לרשום בכתובה סכום שהינו יותר מהמינימום. דין תוספת כתובה הוא כדין עיקר כתובה ובעת הגירושין על הבעל לשלם לאישה את מלוא הסכום שרשם בכתובה.
הנדוניה מקובל לרשום בכתובה הערכת שווי הרכוש שהביאה עמה האישה לנישואין. במידה והנישואין יגיעו לסיומם מתחייב הבעל להחזיר לאישה את שווים של הנכסים הללו ואשר עברו לרשותו עם הנישואין. הבעל אינו מחויב לקבל נכסים אלו לרשותו ויכול הוא להשאירם לטיפול האישה ואז גם אינו אחראי להחזרם שווים עם הגירושין.
החובה להחזרת ערך נכסי האישה חלה על הבעל רק אם הוא מקבל זאת על עצמו באופן מפורש, ולוקח אחריות על כך. הנדוניה מקורה בנכסי האישה, בעוד שסכומי הכסף של עיקר ותוספת כתובה באים מנכסיו ומרכושו של הבעל.
התשובה לשאלה האם סכום הכתובה מוצמד ומשוערך אינה חד משמעית. בבתי הדין הרבניים לא תמיד נערכת הצמדת סכום כתובה. ההצמדה נתונה לשיקול דעת ההרכב הפוסק בעניין.
כאשר עולה שאלת כתובה בבית המשפט לענייני משפחה בעיקר בתביעת אלמנה מן העיזבון הסכום הנקוב בכתובה נועד גם להבטיח את פרנסתה של אלמנה לאחר פטירת בעלה. זכות זו מעוגנת בסעיף 104 לחוק הירושה, אשר מבטיח את המגיע לאלמנה מכתובתה מוצמד סכום הכתובה ומשוערך שכן אחרת הוא מאבד ממשמעותו. בכתובה מקבל עליו הבעל כלפי אשתו חיובים שונים ובכללם זוכה האישה בדמי כתובה. הזכייה בדמי כתובה חלה בגירושין או במות הבעל. סכום הכתובה הוא בבחינת חוב הרובץ על הבעל ואחר מותו על העיזבון. הבעל אינו יכול להשתמט מהתחייבותו ע"פ שטר הכתובה או לעקוף התחייבות זו ע"י עריכת צוואה או באופן אחר.

 
 חוק משפט וכלכלה ביחסים בין בני זוג

הכותב הנו עו"ד בתחום דיני משפחה/מעמד אישי בוגר תואר שני אוניברסיטת חיפה .LL.M במשפטים בעל משרד עו"ד .
היבטים  כלכליים ביחסים זוגיים מבוססים על חוק משפט וכלכלה,טיב ואופי  מערכת היחסים בין בני הזוג,האם בני הזוג  נשואים, ידועים בציבור,האם התחתנו בנשואים אזרחים,אופי הרכוש הנצבר האם התקבל בירושה על פי צוואה או לחילופין במתנה.
במדינת ישראל כשליש מהזוגות הנשואים מסיימים את הקשר הזוגי ביניהם ועולה השאלה של הזכויות והחובות בנושאים הכלכליים במקרה של פרידה, מהם הזכויות והחובות מה קורה במקרה מוות חס וחלילה.
בקליפת אגוז על מנת לענות על שאלות אלה ואחרות, יש להתייחס למערכת החוקים במדינת ישראל כדוגמת חוק יחסי ממון ופסיקות בתי המשפט כדוגמת בג"ץ 1000/92 בבלי, נקבע כי על בית הדין הרבני לפסוק לפי החקיקה האזרחית בענייני רכוש.
החוק קובע שכל הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג לאחר הנישואין, הינו רכוש משותף, בלי קשר לזהות הצד שעל שמו הרכוש נרשם.רכוש שנצבר על ידי מי מבני הזוג, טרום הנישואין, או רכוש שהתקבל בנסיבות אישיות, לאחר מכן, כמו ירושה, לא יחשב לרכוש משותף ויישאר בבעלות אישית של אותו בן זוג למעט חריגים.
רכוש,קניין או נכס הוא מונח המגדיר דבר השייך לאדם מסוים. זיקת שייכות זו מוגדרת בדרך כלל כבעלות על קניין כדוגמת,עסקים,כספים בבנקים, תוכניות חיסכון הלוואות, ביטוח פנסיה, ביטוחי מנהלים קרנות השתלמות קופות גמל, עסקים, מוניטין  עסקי, מוניטין אישי.
 חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי ענייני נישואין של יהודים אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים.
ידועים בציבור הנם בני זוג אשר מעולם לא התחתנו כדת משה וישראל ואולם חיים יחדיו ומנהלים משק בית משותף.
שני תנאים הכרחיים נקבעו בפסיקה לקיומו של הסדר "הידועים בציבור". יחסים אינטימיים בן הגבר לאישה המושתתים על חובה , אהבה ונאמנות וניהול משק בית משותף, על ידועים בציבור כמו גם על זוגות שנישאו לפני 1974 חלה חזקת השיתוף שהינה חזקה משפטית אשר פותחה ע"י הפסיקה.
החזקה מניחה שכל הרכוש שנצבר ע"י בני הזוג במהלך חייהם המשותפים שייך לשניהם בחלקים שווים, ללא קשר אם הרכוש רשום רק על אחד מבני הזוג
חזקת השיתוף ניתנת לסתירה, אולם כאשר מדובר בידועים בציבור נטל ההוכחה יהיה קשה מאד.
 נישואים אזרחיים ככלל אינם מוכרים בישראל לצורך שינוי המעמד האישי במרשם האוכלוסין.נישואין הנערכים בחו"ל ותקפים במדינה שבה נערכו, נישואין כאלה מוכרים בישראל גם אם הם נערכו בטקס אזרחי וגם אם הם נישואין מעורבים, כלומר בין לא-יהודי ליהודי.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 מסמיך את רושם הנישואין, בנוסף לכל נוטריון, לתת תוקף להסכמים (של ממון ואחרים) בין בני הזוג, אם החליטו לערכם. הסכם שייערך לאחר הנישואין ידרוש  חתימה בפני שופט או דיין.
הסכם ממון מגדירים הצדדים את הרכוש האישי של כל אחד מהם, את הזכויות של כל אחד מהם וכיצד הוא יחולק במקרה של פרידה או גירושין ההסכם אינו תקף במקרה של פטירה של אחד הצדדים.בצוואה מגדיר כל אחד את רצונו ביחס לרכושו וכיצד הוא מעוניין לחלקו, בין יורשיו, החוקיים או בין יורשים שלולא קיומה של צוואה לא היו יורשים אותו בהעדר קרבה משפחתית.

משפחה- הורות משותפת -משמורת משותפת -לאן?

אפוטרופסות טבעית סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. הוריו הביולוגיים של קטין הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו גם לאחר פרידה של ההורים, שני ההורים נשארים האפוטרופוסים לילדיהם הקטינים, ואחראים במשותף להחליט החלטות בנוגע לגידולו, חינוכו ועתידו של הילד, תוך שמירה ודאגה לצרכיו ולשלומו.
משמורת מושג המתייחס למקום מגוריו וסידור הלינה הקבוע של הקטין.
הורות משותפת הורות משותפת היא מימוש של חלוקת האחריות ההורית בין הורים נשואים או ידועים בציבור פרודים /ו או שהתגרשו, באופן ששני ההורים מטפלים בילדים לפי חלוקת זמנים שווה או קרובה לשווה. הורות  משותפת  הנה גישה על פיה טובת הילד מחייבת התייחסות לחלוקה, שוויונית עד כמה שניתן, של האחריות ההורית, בין שני ההורים ומעורבות של כל אחד מהם בכל היבט של חיי ילדיהם בריאות חינוך תוך דאגה לעתידם. תוך ראייה שזכותו של הילד לקשר משמעותי עם שני הורים, ונשיאה משותפת באחריות ההורית לילד על ידי שני הוריו. אין מדובר בהכרח בהורים נשואים - גם הורים לא נשואים, ובמיוחד הורים גרושים, זקוקים להסכמה יסודית על חשיבות שניהם לילד. אין מדובר בהכרח בחלוקה שווה של האחריות ההורית, אם כי מומלץ לשאוף לקשר רב ככל האפשר עם כל אחד מההורים. ההכרח הוא אחד - קשר משמעותי ויציב של שני ההורים עם ילדם.
לסיכום הורות משותפת עוסקת בכל היבטי האחריות ההורית היא  אינה השוויון אלא נשיאה משמעותית בתפיסת האחריות ההורית, והשגת הסדר המבוסס על הסכמה בין ההורים.
משמורת משותפת עוסקת בעיקר בזמני טיפול ולינה של שני ההורים.
סמכות המקורית לדון בקביעת החזקה על הילד נתונה לבית משפט לענייני משפחה. בית הדין הרבני עשוי לרכוש סמכות מכוח כריכת הסוגיה בתביעת גירושין, או מכוח הסכמת הצדדים, בפועל בדרך כלל, הסמכות קיימת בערכאה שבה החל תהליך תביעת הגירושין.
בעת פרידה, מצויה בידי ההורים היכולת לגבש הסכם עצמאי ביחס לענייני המשמורת. אם הערכאה השיפוטית מוצאת כי ההסכם תואם את טובת הקטינים, קרוב למדי שההסכם יאושר, ויינתן לו תוקף של פסק דין.
בהיעדר הסכם בין ההורים, מוקנית הסמכות לערכאה השיפוטית לקביעת המשמורת (סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות). הסעיף מדגיש כי יש לשקול את טובת הילד, וכי ילדים עד גיל 6, בהיעדר "סיבות מיוחדות להורות אחרת", יתגוררו עם אמם (עקרון הנקרא חזקת הגיל הרך).
ועדת שניט דו"ח ביניים שהמליץ לבטל את "חזקת הגיל הרך". הדו"ח קבע כי יש לקיים אחריות הורית משותפת ובכך ליצור "הסדר נורמטיבי חדש של יחסי הורים וילדיהם" ושוויון משפטי בתחום. בנוסף להמלצה לבטל את "חזקת הגיל הרך", הועדה המליצה הוועדה לקבוע בחוק, אחריות הורית למימוש זכותו של ילד לקשריו עם אחיו ואחיותיו וכן עם הסבים והסבתות. למרות  שוועדת שניט איננה חוק, השפעותיה על הפסיקה הן נרחבות ביותר, עד שכיום יש כאלה האומרים כי משמורת משותפת היא הכלל ולא החריג במשמורת ילדים.
במסקנותיה שפורסמו בינואר 2012, המליצה ועדת שניט לבטל את "חזקת הגיל הרך", ולא להמיר אותה בכל חזקה חלופית על הילד, אלא בשותפות באחריות ההורית למימוש זכויות הילד. לפי הוועדה, המלצותיה מתבססות על מחקרים פסיכולוגיים המורים שילדים הנותרים בקשר שווה עם שני ההורים, לאחר הגירושים, מתפתחים בדומה לילדים שהוריהם לא התגרשו וכן על אמנת זכויות הילד, אותה אשררה ישראל בספטמבר.

דיני משפחה/מעמד אישי/מזונות אישה

אישה זכאית לתשלום מזונות אישה  מבעלה כל עוד הם נשואים מכוח הדין האישי ומכוח חתימת הבעל בכתובה. אך קיימות סיבות העלולות לשלול ממנה הזכאות .
החיוב במזונות אישה כולל את כל צרכי האישה כולל מזונות ומדור, הוצאות הבית עוזרת ,קוסמטיקה בילויים, נסיעות לחו"ל חוגים ועוד.
 לצורך קביעת המזונות מתחשבים בנוסף למשכורת של הבעל גם בהכנסתו ממקורות נוספים במידה ויש כולל תמלוגים הוניים כולל פוטנציאל השתכרות.
אישה עובדת המרוויחה סכומים המספיקים לכיסוי ההוצאות ורמת החיים לה הורגלה הבעל רשאי לטעון כי אינה זכאית למזונות " מעשה ידיה תחת מזונותיה" .
אישה מורדת או עזבה את הבית בלא סיבה מוצדקת אינה זכאית לתשלום מזונות מבעלה אך מספיקה סיבה "קלה כנוצה" ,טעם מבורר כדוגמת אלימות במשפחה  על מנת לחייב את הבעל במזונות.
כאשר הבעל הוא זה שמורד הוא עדיין יהיה חייב בתשלום מזונות לאשתו, אם היא עומדת ביתר הדרישות לקבלת מזונות ,אשר נקבעים בדרך גלל בהתאם לרמת החיים לה הורגלה האישה ולא על פי הצרכים .
תביעת מזונות אישה ניתן להגיש גם אם הבעל אינו בישראל, קיימים מקרים כאשר הבעל עזב את הארץ נעלם ניתן לתבוע מזונות אישה מהורי הבעל.
הכלל המנחה "עולה אתו ואינה יורדת" אישה המרוויחה סכומים נמוכים וחיה ברמת חיים גבוהה יותר מאשר משכורתה זכאית להשלמת מזונות מבעלה.
 מזונות אישה נפסקים עד למועד קבלת הגט או לחילופין פסק הדין מבית הדין הרבני  המחייב בגירושין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם ממון/ הסכם גירושין, למעט מעוכבת מחמתו בה הבעל אינו מסכים לתת גט. קיימים מקרים נדירים בהם משולמות הוצאות גרושה.
הסמכות להגשת התביעות הנה סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה וניתן לפנות עד קבלת הגט לתביעת מזונות זמניים לאחר חלוף הזמן הקבוע להגשת כתב הגנה לאחר הגשת תביעת מזונות אישה.
חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי ענייני נישואין וגירושין  של יהודים אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים.
 מזונות אישה לידועים בציבור אשר מעולם לא התחתנו כדת משה וישראל ואולם חיים יחדיו במערכת אינטימית  ומנהלים משק בית משותף, כאשר האישה מבחינה כלכלית תלויה בבן זוגה, בתנאים מסוימים זכאית למזונות משקמים לפי הפסיקה.
 מזונות אישה לבני זוג יהודים בנישואים אזרחיים ככלל אינם מוכרים לפי הדין האישי כדת משה וישראל בישראל אך מוכרים לפי הפסיקה.

משפחה-חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962/ תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), התש"ס-2000/בקשה להשקעת כספי חסוי/חסויה יש להגיש כבקשה במסגרת תיק נפרד

סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. לחוק ,כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר-לידתו ועד מותו ולכן אפוטרופסות קיימת על קטינים ועל בגירים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם בעצמם.
סעיף 14 לחוק ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. בסעיף  3 לחוק נקבע, כי קטין הוא "אדם שלא מלאו לו 18 שנה". סעיף 62 לחוק, האפוטרופסות על קטין פוקעת באופן אוטומטי בהגיעו לגיל 18 שנה.
סעיף 14 לחוק אפוטרופסות על פי מינוי - קובע כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי למנות אפוטרופוס ל:לקטין ששני הוריו מתו או שהוכרזו פסולי-דין או שהאפוטרופסות לקטין נשללה מהם לפי סעיף 27 או הוגבלה לפי סעיף 29 או שהם אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם לפי הפרק השני או שהם נמנעים, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיהם האמורות, כולן או מקצתן. לקטין  בנסיבות האמורות בסעיף 28 או בסעיף 29.לפסולי-דין לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו; על פי סעיף 80 לחוק לאדם שאין עדיין אפשרות לזהותו,  לעובר.
סעיף 34 לחוק האפוטרופוס יכול להיות אדם יחיד ,שהוא בדרך כלל קרוב משפחה של הקטין או החסוי או מספר אנשים יחידים לפי סעיף 45 לחוק. תאגיד האפוטרופוס הכללי. ועדת אפוטרופסות לנפגעי השואה לגבי נפגעי השואה.
פקיד סעד לסדרי דין בית המשפט לצורך מתן החלטה למינוי יקבל חוות דעת פקיד סעד שימליץ על דבר המינוי לבית המשפט.
לאחר שבית המשפט ממנה אפוטרופוס באמצעות צו מינוי, האפוטרופוס נתון לפיקוחו של האפוטרופוס הכללי ונדרש במתן דיווחים ובכלל זה פרטה.
סעיף 41 לחוק, האפוטרופוס נדרש לפעול במילוי תפקידו לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין כאשר האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש לשם מילוי תפקידיו.
סעיף 47 לחוק ישנן פעולות מסוימות המנויות, בהן על האפוטרופוס לפנות לקבלת אישורו של בית המשפט (על ידי הגשת בקשה מתאימה) טרם שהוא יוכל לבצען. אישור בית משפט (תיקון תשע"א, תשע"ב) כדוגמת השקעת כספי חסוי ששווים עולה על 637,429 שקלים חדשים, טעונה אישור של בית המשפט. האפוטרופוס יגיש בקשה לאישור דרך השקעה, כאמור בתקנת משנה (א), אחת לשנה או במועד שקבע בית המשפט כמו כן אין האפוטרופוס מוסמך לפעול בשם החסוי, בפעולות בהן יש ניגוד עניינים לפי סעיף 48 לחוק, ללא אישורו של בית המשפט או של אפוטרופוס אחר שנתמנה למטרה זו.
שחרור ממינוי אפוטרופוס הפסקת פעילות , גם כאשר אין יותר צורך באפוטרופסות, או במקרה בו האפוטרופוס מעוניין להשתחרר מתפקידו, עליו לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול או החלפת המינוי.

 האם לאישה פרודה/ גבר פרוד- גרוש/ גרושה- מגיעים זכויות כגון פיצויי גמלת שארים כספי פנסיה במקרה מוות של הפרוד/פרודה- גרוש/ גרושה
 
 פרידה היא מצב משפחתי של בני זוג נשואים החיים בנפרד זה מזה, מתוך כוונה, להתגרש. פרוד ופרודה אינם רשאים להתחתן כל עוד לא התגרשו, בנסיבות מסוימות, הבעל עשוי להמשיך להיות מחויב במזונות אשתו גם לאחר פרידתם. מאידך, ילדה של פרודה מגבר אחר ייחשב לממזר, ויהיה פסול חיתון בבגרותו. צאצאי הפרוד, לעומת זאת, אינם ממזרים.
 
גירושין גירושים הנם  סיום  קשר הנישואים בין שני בני זוג. קודם לגירושים יכול להיות שבני הזוג חדלים לגור יחד, וחדלים לתפקד כזוג נשוי (מצב הקרוי פרוד/ה אליו התייחסתי) הגירושים הם האקט הפורמלי המסיים את הנישואים במתן גט.
 
חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד–2014  נקבעו הסדרים לחלוקת הזכויות במצב של חיסכון שבו נצברים כספים והסדרים שונים לגבי עצם חלוקת קצבה/פנסיה/ ביטוח /גמל בין בני זוג שנפרדו/התגרשו כאשר החיסכון הוא בדרך של צבירת זכויות. כמו כן, נקבעו הוראות לעניין הענקת מעמד של שאיר לבן הזוג לשעבר בתנאים מסוימים.
 
חוק משפחות חד-הוריות, אחד התנאים לראייתו של אדם כהורה יחיד הוא: "חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות".
פקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג - "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו". בהתאם לכך, פרוד אינו נחשב לבן זוג.
פנייה לפקיד השומה תאפשר לפרוד לקבל זכויות זהות לאלה של גרוש.
שאלות הנשאלות בעניין התשלומים והזכויות המגיעים גם לאחר מותו של הזכאי, ומה היחס בין קצבה זו לקצבת השארים, כולל זכאות שאיריה של הפרודה/גרושה. כל אלה ועוד זכו להתייחסות בחקיקה ובפסיקה.   

משפחה -עסקאות נדל"ן -פרמטרים מרכזיים במכירת/ קניית דירת מגורים מגרש

משפחות ובודדים חברות ועסקים הקונים והמוכרים -דירה/מגרש למגורים או להשקעה, אינם, מודעים באופן מלא לזכויות ולחובות החלים על הקונה והמוכר.
גדולה הבעיה שבעתיים בין זוגות נשואים/ידועים בציבור, המסיימים את הקשר הזוגי, בגרושין או בפרידה .בהעברת זכויות בין בני משפחה, בן הורים לילדיהם ובין הילדים עצמם הן ,בהעברה בתמורה ושלא בתמורה. לחילופין ,בקבלת הנכסים על פי צו ירושה או לחילופי חילופין צו קיום צוואה בין בהליכים משפטיים ובין בהתנגדויות הצדדים והן בהסדרים בין יורשים.
בנוסף, תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין, אשר נכלל בחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013-2014) ואשר תחולת מרבית הסעיפים המהותיים בו הנו מתאריך 1.1.2014, מהווה מהפכה במיסוי דירת מגורים מזכה, ...פטור רק לדירה יחידה, פטור רק לתושב ישראל או לתושב חוץ במקרים מיוחדים וצמצום פטור במתנות בין אחים...מס מוטב, פטור לינארי דירות יוקרה, תורם לא פחות בנושא ההבנה.
ככלל המיסים המפורטים להל"ן  חלים על המוכר למעט מס רכישה אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה בין הצדדים. למעט, בהיטל השבחה לדוגמא, למרות שניתן לקבוע בחוזה מכר כי הקונה ישלם היטל זה - עדיין מדובר בהסדר פנימי בין הצדדים, אשר אינו מחייב את הוועדה המקומית.
מס שבח מקרקעין הנו, מס המוטל על רווח הון מקנייה למכירה, למעט, הפרשי הצמדה והוצאות הנובע ממכירת מקרקעין או מכירת מניות באיגוד מקרקעין לדוגמא ביטול סעיף 49ב1 - ביטול פטור מס שבח מכר דירה שניה פעם ב 4 שנים ביטול פטור מס שבח בהעברת זכויות בין אחים מלבד (סעיף 62) מקרי ירושה או שהדירה הייתה קודם של ההורים או הורי הורים והתקבלה ללא תמורה קיימת א סימטריה בין הגדרת קרוב לעניין מס רכישה לעומת מס שבח. בניגוד למס שבח, במס רכישה נשארה ההטבה של 1/3 במס רכישה בהעברת זכויות דירה בין אחים. 
הטל השבחה הנו, תשלום חובה הנדרש מבעל מקרקעין או מחוכר לדורות על ידי הוועדה המקומית אשר אישרה תוכנית והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו. היטל השבחה לא יגבה בגין פעולה לא חוקית של בעל הזכויות בקרקע כגון בנייה ללא היתר, אלא אם כן הוא נתבע על העבירה ובמסגרת ההליך הפלילי ניתן לתבוע גם היטל השבחה.
הטל פיתוח הנו, מס מוניציפלי, המהווה תשלום חובה שנדרש מבעל מקרקעין או מחוכר לדורות, על ידי רשות מקומית או תאגיד מים וביוב, בזמן הנחת תשתית מוניציפלית או בטרם מתן היתר בנייה. היטלי הפיתוח נועדו לממן הנחת תשתיות מוניציפליות, ובכללן כבישים ומדרכות, תעלות תיעול וניקוז מי גשמים, צנרת הולכת מים, צנרת הולכת ביוב, ושטחים ציבוריים פתוחים.
מס רכישה הנו, מס המשולם על רכישת זכויות במקרקעין, דוגמת בתים פרטיים, דירות מגורים, מגרשים חקלאיים וחנויות. מס הרכישה מתווסף לתשלום למוכר עבור הנכס הנרכש. כלומר, מלבד תשלום עבור הנדל"ן הנרכש, מתבקש הרוכש לשלם מס (מדורג) לרשויות המס כפועל יוצא של הרכישה. מס רכישה החל מיום   1/8/2013 הוספת שתי מדרגות חדשות במס רכישה לדירת מגורים - מס רכישה מגיע באופן מדורג עד ל 10% משווי הרכישה. העלאת מס רכישה על כל זכות אחרת במקרקעין (זכויות בניה, מקרקעין, משרדים, חנויות וכדומה), מ 5% ל   6% החלת מס רכישה על הקצאת זכויות באיגוד מקרקעין. שינוי בהגדרת דירה יחידה לעניין מס רכישה, היא תחשב לכזו גם אם לרוכש שליש בדירה אחרת. ביטול הטבה במס רכישה לתושב חוץ - תושב חוץ יצטרך להמציא אישור מרשות המס במדינה בה הוא מתגורר שאין לו דירה - משימה הנראית בלתי אפשרית.  חובת הגשת תצהיר בכל עסקת רכישה - על תושבות ישראלית - דבר שעשוי לגרום לתושב חוץ המעוניין במס רכישה נמוך לחוב במס הכנסה בארץ.
  
משפחה אזרחי מסחרי נדל"ן קניית מקרקעין -דירת מגורים /משרד/מגרש-יזהר הקונה

מקרקעין קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה.
סעיף 8 לחוק המקרקעין התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב.
עסקה במקרקעין היא הקניה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה.
הסכם שיתוף הסכם בין השותפים בדבר ניהול המקרקעין המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויותיהם וחובותיהם בכל הנוגע למקרקעין ניתן לרישום, ומשנרשם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכל אדם אחר.
נסח טאבו כשלב מקדמי לכל עסקה במקרקעין יש לבחון את המידע בנושא הבעלות. מידע זה  נרשם במסמך המכונה נסח רישום מקרקעין הכולל בתוכו גוש חלקה ותת חלקה . כולל זהותו של בעל המקרקעין, המסמך מכיל גם מידע על שעבודים, עיקולים או הערות אזהרה שיש על המקרקעין.
שלב מקדים לפני קניית המקרקעין יש לבחון בקפדנות שאין הגבלות על זכות הקניין, החזקה, והשימוש במקרקעין. יש לבדוק כי לא רובצים על המקרקעין עסקאות נוגדות, משכנתאות או שעבודים כדוגמת עיקולים מהוצאה לפועל או לחילופין לפי פקודת המיסים (גביה), זכות קדימה, זכות שכירות, זכות שימוש, הערות אזהרה צורך בזיהוי ועוד.
משכנתה משכנתה היא משכון של מקרקעין.
זיכרון דברים הנו מעין חוזה המכיל את עיקרי הדברים אותם סיכמו הצדדים והינו שלב מקדים לחוזה המכר המפורט .
הסכם מכר הנו סיכום כל הפרטים החיוניים לביצוע העסקה בין הקונה והמוכר.
הפרת חוזה עילות התביעה העיקריות הקיימות במקרים של הפרת חוזה , מרמה, הטעיה, עושק, כפיה, חוסר תום לב ועוד.
ייפוי כוח בלתי חוזר, העדר יכולתו של מייפה הכוח לבטל את כוחו של מיופה הכוח להמשיך ולפעול בשמו.
הערת אזהרה רישום במרשם המקרקעין בדבר התחייבות בכתב, של בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, לעשות במקרקעין מסוימים עסקה או להימנע מלעשות בהם עסקה, לאחר חתימת החוזה יש לרשום הערת אזהרה לטובת הקונה ולטובת הבנק נותן המשכנתא במידת הצורך .
מיסים ככלל המיסים המפורטים להל"ן  חלים על המוכר למעט מס רכישה אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה בין הצדדים. למעט, בהיטל השבחה לדוגמא, למרות שניתן לקבוע בחוזה מכר כי הקונה ישלם היטל זה - עדיין מדובר בהסדר פנימי בין הצדדים, אשר אינו מחייב את הוועדה המקומית
לרישום העסקה במרשם המקרקעין יש לצרף, בקשה לרישום כוללת תשלום אגרה אישור להעברה בטאבו מהרשות המקומית ת וממחלקת ההנדסה, אישור בגין תשלום מס שבח לחילופין קבלת פטור אישור בגין תשלום מס רכישה לחילופין קבלת פטור או הקלה.
שטרי מכר חתומים ומאושרים ע"י עו"ד ומאומתים על ידי עורך דין נוסף.
שטרות לרישום המשכנתא , אגרת רישום משכנתא לטובת הבנק אגרות רשום הערות אזהרה.
זיהוי הליך בפני רשם המקרקעין  המלווה בשני תצהירי זיהוי, האחד מאת האדם אותו מבקשים לזהות והשני מאת אדם זר אשר גילו מעל 18 שנים עדיף עוה"ד אשר ביצע את הרכישה, במקרה שכלל לא מצוין זיהוי בנסח יש לשכנע את רשם המקרקעין בדבר זכותו של הנטען לרישום וכי הוא אכן בעל הזהות האמתית בנכס.  במקרה של דחיית הבקשה ניתן לפנות  גם לממונה על המרשם כמו כן  ניתן לפנות לבית המשפט לקבלת סעד הצהרתי.
מכתב החרגה מטעם הבנק המלווה במידת הצורך  כאשר הקרקע משועבדת לטובת בנק יש לבקש אישור מהבנק המלווה של הקבלן כי עם קבלת מלוא כספי התמורה, יחריג את חלקו של הקונה מהחלק המשועבד וינפיק אישור החרגה סופי. 

חוק השמות -בני זוג התגרשו האישה התחתנה בשנית לחילופין חיה עם ידוע בציבור  ומעוניינת לשנות את שם ילדיה לשם משפחתו של בן זוגה האם הדבר אפשרי?

חוק השמות, תשט"ז-1956 סעיף 3 לחוק קובע ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם הייתה ידועה בצבור כאשתו ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם. אדם רשאי לשנות את שם משפחתו אחת לשבע שנים. כאשר ההורים משנים את שם משפחתם, באותו זמן מקבל גם ילדם את שם המשפחה החדש.

סעיף 5 לחוק קובע :

(א) קטין שאומץ מקבל שם משפחת מאמצו אך אינו מקבל שם פרטי חדש, זולת אם קבע בית המשפט בצו האימוץ קביעה אחרת.

(ב) קטין שאומץ על פי הוראות סעיף 3(1) ו-(2) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן – חוק האימוץ), יישא נוסף על שם משפחת מאמצו את שם משפחת הוריו מולידיו, וכן יירשם כשם הורהו בפרט הרישום במרשם האוכלוסין, שם הורהו מולידו, זולת אם ביקש המאמץ אחרת או הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים של טובת הילד; סעיף קטן זה לא יחול אם ניתן צו האימוץ על פי הוראות סעיף 25(2) לחוק האימוץ.

סעיף 10 לחוק קובע בגיר רשאי לשנות שם משפחתו ושמו הפרטי.

חוק השמות אף קובע כי כל אדם רשאי לשנות את שמו הפרטי ושם משפחתו כראות עיניו. אך אם בחר אדם לשנות את שמו לא יוכל לעשות זאת בשנים לתקופה של שבע שנים מיום השינוי אלא באישור מיוחד ובנסיבות חריגות.

סעיף 13 לחוק קובע .

(א) הוריו של קטין שטרם מלאו לו עשר שנים רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובלבד שנתנו לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין, ונתנו להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו; מלאו לקטין עשר שנים, לא ישונה שמו הפרטי אלא אם כן נתן את הסכמתו בפני פקיד רישום, כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, ולעניין הוספת שם על השם הקיים – אלא אם כן נתן את הסכמתו להוספה מראש בכתב; לא נתן קטין כאמור את הסכמתו לשינוי, לא ישונה שמו אלא באישור בית המשפט.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו נסיבות רפואיות שבשלהן לא ניתן לקבל את הסכמת הקטין, רשאים ההורים להוסיף לו שם על שמו הקיים, אף אם לא נתן את הסכמתו מראש בכתב.

(ג) קטין רשאי לשנות את שמו הפרטי בהסכמת הוריו; לא נתנו ההורים את הסכמתם לשינוי, רשאי הוא להגיש תובענה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.

(ד) הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.

נתקבל  פסק דין בעניין שינוי השם, יש לגשת למשרד הפנים ולבצע את שינוי הרישום.